"לרדת בגדול" נשמע מפתה? הבעיה בירידה קיצונית במשקל

מי שזוכר את תוכנית הטלוויזיה "לרדת בגדול" בוודאי זוכר גם את התמונות: אנשים עם השמנה משמעותית, אימונים קשים מאוד, שקילות דרמטיות וירידות עצומות במשקל תוך זמן קצר.

מבחינת טלוויזיה – זה עבד מצוין.

מבחינת ירידה בריאה במשקל – הסיפור הרבה יותר מורכב.

התוכנית הצליחה להעביר מסר חשוב: גם אדם שסובל מהשמנה משמעותית יכול לשנות את מצבו, להתחיל לזוז, לשפר את הכושר ולרדת במשקל.

אבל במקביל היא יצרה בעיה אחרת:

היא גרמה לתהליך קיצוני ולא מציאותי להיראות כמו הדרך שבה אמורים לרדת במשקל.

איך "לרדת בגדול" עבדה?

המשתתפים הגיעו לתוכנית עם עודף משקל משמעותי מאוד, ובמשך תקופה מסוימת כמעט כל החיים שלהם סבבו סביב מטרה אחת – לרדת במשקל.

הם התאמנו במשך שעות, קיבלו מעטפת מקצועית, היו רחוקים במידה רבה מהשגרה הרגילה שלהם והתחרו אחד בשני.

והשקילה הייתה חלק מהתחרות.

מי שהוריד יותר – התקדם.

מי שהוריד פחות – הסתכן בהדחה.

כאן כבר נמצאת אחת הבעיות המרכזיות.

ירידה במשקל הפכה מתהליך בריאותי לתחרות.

הגוף שלכם לא יודע שאתם בתוכנית טלוויזיה

כאשר אדם שלא התאמן במשך שנים מתחיל פעילות גופנית, צריך להתייחס לנקודת ההתחלה שלו.

יכולת אירובית, כוח, טווחי תנועה, משקל גוף, כאבים, מחלות רקע והיסטוריית האימונים – כל אלה משפיעים על סוג הפעילות שמתאים לו.

לכן אדם עם השמנה משמעותית לא צריך לראות מישהו בטלוויזיה מבצע ספרינטים, קפיצות ואימונים מפרכים ולהסיק:

"אם הוא יכול, גם אני צריך להתאמן ככה."

ממש לא.

אפשר להתחיל גם בהליכה.

אפשר להתחיל באופניים.

אפשר לבצע אימוני כוח בסיסיים.

ואפשר להתחיל אפילו בכמות קטנה של פעילות ולהעלות אותה בהדרגה.

זה אולי פחות מעניין בטלוויזיה, אבל בדרך כלל הרבה יותר הגיוני בעולם האמיתי.

אימון קשה יותר אינו בהכרח אימון טוב יותר

זו אולי אחת הטעויות הגדולות שהגיעו מתוכניות מסוג זה.

אם המתאמן שוכב על הרצפה בסוף האימון ולא מסוגל לזוז, זה לא אומר שהמאמן עשה עבודה טובה.

עייפות אינה המטרה.

גם הזעה אינה המטרה.

וגם מספר הקלוריות שהשעון טוען ששרפתם אינו המטרה.

האימון צריך לשרת תוכנית ארוכת טווח.

המטרה היא שהמתאמן יוכל להתאמן השבוע, להתאושש – ולחזור להתאמן גם בשבוע הבא.

ומה לגבי ירידה מהירה במשקל?

כאשר אדם מתחיל במשקל גבוה מאוד ועושה שינוי משמעותי בתזונה ובפעילות, הוא יכול לראות בתחילת הדרך ירידה גדולה יחסית במשקל.

אבל הירידה על המשקל אינה בהכרח כולה שומן.

שינויים בנוזלים ובמאגרי הגליקוגן יכולים להשפיע משמעותית על המשקל, במיוחד בתחילת התהליך.

לכן השקילה השבועית לבדה אינה מספרת לנו את כל הסיפור.

השאלה החשובה יותר היא:

מה יקרה בעוד שנה?

וכאן מגיע החלק המעניין באמת

אחד המחקרים המפורסמים שעקב אחרי משתתפי The Biggest Loser במשך שש שנים מצא שרבים מהם העלו בחזרה חלק ניכר מהמשקל שאיבדו.

החוקרים מצאו גם שינויים משמעותיים בהוצאה האנרגטית במנוחה לאחר הירידה הגדולה במשקל.

המשמעות אינה ש"דיאטה הורסת את חילוף החומרים".

הגוף מסתגל לירידה גדולה במשקל, וההתמודדות עם שמירה על משקל נמוך יותר יכולה להיות מורכבת.

זו בדיוק הסיבה שלא נכון להסתכל רק על:

כמה קילוגרמים אפשר להוריד?

צריך לשאול גם:

כמה מהירידה הזאת אפשר לשמור?

ועדיין – היו לתוכנית גם כמה דברים טובים

לא הכול היה שלילי.

מחויבות

כאשר יש מסגרת, לוח זמנים ומישהו שמצפה מכם להגיע – הרבה יותר קשה לוותר לעצמכם.

וזה אחד היתרונות הגדולים גם של אימון אישי.

לפעמים הבעיה אינה שאנחנו לא יודעים שצריך להתאמן.

אנחנו פשוט לא עושים את זה.

תמיכה

בתוכנית המשתתפים לא עברו את התהליך לבד.

גם בעולם האמיתי, תמיכה יכולה לעשות הבדל גדול.

מאמן, דיאטן, משפחה, חברים או אפילו קבוצת אימון יכולים לעזור לאדם להתמיד בתקופות שבהן המוטיבציה יורדת.

פעילות גופנית הפכה לחלק מהחיים

המשתתפים נאלצו לעבור מאורח חיים כמעט ללא פעילות לכמות גדולה מאוד של תנועה.

הכמות הייתה קיצונית, אבל העיקרון נכון:

תנועה צריכה להפוך לחלק מהחיים.

לא רק "אימון" של שעה.

הליכה, מדרגות, פעילות יומיומית, אימוני כוח, רכיבה או כל פעילות שאתם מסוגלים להתמיד בה – הכול נחשב.

ההבנה ששינוי אפשרי

אולי זה היה הצד החזק ביותר של התוכנית.

אנשים שחשבו שכבר מאוחר מדי ראו אנשים אחרים מתחילים מנקודה קשה מאוד ומשנים את מצבם.

המסר הזה עדיין חשוב.

אפשר להתחיל גם אחרי שנים ללא פעילות.

פשוט אין שום צורך לעשות זאת כמו בתוכנית טלוויזיה.

ומה השתנה מאז?

היום אנחנו מבינים הרבה יותר טוב שהשמנה היא מצב מורכב.

תזונה ופעילות גופנית נשארו חלק מרכזי בטיפול, אבל הן אינן כל הסיפור.

שינה, סביבה, התנהגות, גנטיקה, מצב רפואי ותרופות יכולים להשפיע על משקל הגוף.

בשנים האחרונות נכנסו גם תרופות ממשפחת GLP-1 וכלים רפואיים נוספים ששינו בצורה משמעותית את הטיפול בהשמנה אצל אנשים שמתאימים לכך.

אבל גם כאשר נעזרים בטיפול רפואי, יש חשיבות לפעילות גופנית – בין היתר לשיפור הכושר, התפקוד ולשמירה ככל האפשר על מסת השריר בזמן הירידה במשקל.

מה הייתי לוקח מ"לרדת בגדול"?

לא את שעות האימון.

לא את השקילות הדרמטיות.

לא את הקפיצות והספרינטים של אדם שרק התחיל להתאמן.

ובטח שלא את הרעיון שהצלחה נמדדת לפי מי הוריד הכי הרבה קילוגרמים השבוע.

הייתי לוקח משהו הרבה יותר פשוט:

מחויבות, מסגרת, פעילות גופנית ותהליך שמישהו עוזר לכם להתמיד בו.

השורה התחתונה

"לרדת בגדול" הייתה תוכנית טלוויזיה.

החיים שלכם אינם תוכנית טלוויזיה.

אין הדחה ביום ראשון ואין פרס כספי למי שיוריד הכי הרבה השבוע.

לכן אתם יכולים להרשות לעצמכם לעשות משהו הרבה פחות דרמטי והרבה יותר חכם:

להתחיל ברמה שמתאימה לכם, להתקדם בהדרגה ולבנות דרך שתוכלו להמשיך בה גם אחרי שהמשקל ירד.

כי האתגר האמיתי הוא לא רק לרדת בגדול.

האתגר הוא להצליח לשמור על השינוי בגדול.